פסק-דין בתיק עפ"ג 44999-08-10

המערער הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של איומים. על פי עובדות כתב האישום, התקשר המערער ביום 16.12.09 למתלוננת שהיא עובדת סוציאלית בעיריית כ"ס, המטפלת בתיק הרווחה בעניינו של המערער, גרושתו ובנם המשותף, ובמהלך שיחה טלפונית, תוך שהוא מפנה דבריו כלפי גרושתו ובן זוגה, אמר לה המערער כי הוא ימשיך להילחם בהם ויקבור אותם חיים. זמן קצר לאחר מכן שב המערער וצלצל לעובדת הסוציאלית ואמר לה: " מה אתם רוצים, אין לי בעיה, אני אשלח שני אנשים שיבואו וידקרו אותה ואת בן זוגה".

באירוע נוסף, כחודש עובר למועד האמור, שלח המערער מכתב למשרד העבודה והרווחה בירושלים בו כתב: " ... כמה אפשר לדבר, לא מספיק הרציחות של ילדים כנקמה, אתם לא מסוגלים אני אטפל בזה לבד ובטוח יותר מהר... אני מתכוון לנקוט באמצעים חריפים ואפילו אנשים ייפגעו מזה...".

בית משפט קמא הטיל על המערער עונש מאסר בפועל של 7 חודשים, מאסר על תנאי למשך 7 חודשים בתנאים המפורטים בגזר הדין וקנס בסך של 2,500 ש"ח.

הערעור מופנה כלפי חומרת עונש המאסר.

מתסקיר שהוגש לבית משפט קמא עלה כי המערער חסר תובנות ומודעות באשר להתנהגותו הבעייתית והשלכותיה ושירות המבחן לא יכול היה לשלול סיכון להישנות התנהגות בעייתית דומה בעתיד ולפיכך לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו.

במסגרת הדיונים בערעור הופנה המערער לשירות המבחן על מנת שיינתן תסקיר מעודכן בעניינו. הוגשו שני תסקירים ומהם עלה כי המערער החל בטיפול במסגרת שירות המבחן ולקח חלק במפגשים פרטניים ובהליך טיפולי במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה בהרצליה.

שירות המבחן העריך כי כיום מגלה המערער מחויבות לטיפול ומשקיע כוחותיו להיעזר בתכני הטיפול מתוך רצון לבדוק את עצמו ואת דפוסי התנהגותו.

בנסיבות אלה הודיעה ב"כ המשיבה כי לאור השינוי בגישתו ועמדתו של המערער ולנוכח כברת הדרך הטיפולית שעשה, הם יסכימו להמרת העונש לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, אם ימצא אותו הממונה על עבודות שירות כשיר.

לעניין אורך תקופת המאסר שירוצה בעבודות שירות טענו הצדדים בפנינו.

ב"כ המערער הדגיש את הרקע לביצוע עבירות האיומים, כפי שהוא מפורט בתסקיר שירות המבחן.

את העובדה שהמערער שהה במעצר בית מלא במשך 7 חודשים והטלת עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות תחייב אותו להפסיק את עבודתו כשהוא המפרנס של משפחתו החדשה בה נולד תינוק ושל בנו מנישואיו הקודמים.

עוד טען ב"כ המערער כי מאז האירועים נשוא תיק זה שהתרחשו לפני כשנתיים ואף מאז שנת 2006, לא יצר המערער קשר עם גרושתו.

ב"כ המשיבה סבורה כי יש להטיל עבודות שירות לתקופה המירבית. הטלת מאסר לתקופה קצרה יותר תהווה מסר שלילי ותפגע באינטרס הציבורי. בעצם העובדה שהמשיבה הסכימה להמרת העונש שהוטל על המערער, שהיה נכון למועד נתינתו, למאסר בעבודות שירות, יש כבר משום הליכה מירבית לקראת המערער.

גזר הדין שניתן על ידי בית משפט קמא היה נכון בשעתו שכן מדובר באיומים לא קלים ובמערער שבאותה עת היה חסר תובנות ומודעות באשר להתנהגותו הבעייתית והשלכותיה.

לנוכח השינוי שחל במערער והירתמותו להליך טיפולי בו הוא מתמיד מזה 9 חודשים, יש מקום להקל בעונשו ואף המשיבה באה לקראתו במובן זה.

לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, אנו רואים להטיל על המערער עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות למשך 4 חודשים.

המערער יתייצב אצל הממונה על עבודות שירות ביום 3.1.12.

כמו כן ובהתאם להמלצת שירות המבחן, אנו מעמידים את המערער בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

יתר חלקי גזר הדין יעמדו על כנם.